יום ראשון, 9 בפברואר 2014

תל אביב

ערב אחד נסעתי לתל אביב, כשאני נוסע במונית שירות ולידי ישב אדם שהציג את עצמו כתייר מתורכיה ועכשיו הוא יורד לחופי תל אביב כדי לראותה. אותו לא הסתיר את השתאותו לגבי כל ההתפתחות של העיר תל אביב, וכל זה במאה שנה, כך הוא אמר.

גם לא מזמן חגגו מאת שנים לייסוד תל אביב. השקיעו מיליונים, ערכו טקסים ובמות, אך דבר זה הנו מחוסר ידיעה ומכאן מחוסר הבנה שיש, ויש. כלומר, כל אלה שחגגו את חגיגות המאה לתל אביב הנם אנשים שאינם מודעים למציאות כשהם עצמם אנשים טועים ומטעים. למשל, לידיעת כל התל אביבים, הרי שעיר זו הנה כבר בת אלפי שנה ובוודאי לא מהציונות.

ראייה לכן ניתן לראות בספר יחזקאל:
 וָאָבוֹא אֶל-הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל-נְהַר-כְּבָר ואשר (וָאֵשֵׁב) הֵמָּה יוֹשְׁבִים שָׁם וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים מַשְׁמִים בְּתוֹכָם (יחזקאל ג' 15)

ברא חדשה

אחד הדברים שידועים משכבר הימים הוא שהגבר מושל באישה. המצב הזה שגבר מושל באישה עוד מימי האדם הראשון עומד להשתנות. כלומר, להסתיים. והנה אנו בפתח של דבר חדש שהאלוהים הכין לימים ההם שזה הימים הללו כשאחד הדברים החדשים בעולם זה, הוא שהמצב הזה הקיים ייפסק ויטה לטובת האישה, היא זו שתשלוט בגבר. היינו, כל הפמיניזם, הרי שאין לך יותר פמיניזם מאשר התנ"ך.


ולראייה, פסוק זה מספר ירמיהו:

עַד-מָתַי תִּתְחַמָּקִין, הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה:  כִּי-בָרָא יְהוָה חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ, נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר. (ירמיהו ל"א 21)