בשתי הפרשות הקודמות פרשת תולדות ופרשת ויצא למדנו
מהאקטואליה האומרת שיש לחלק את הארץ לשני חלקים ,- וזאת על פי שתי הברכות שקיבל
יעקב מיצחק אביו , ומהאלוהים .
באותו מובן, הבהרתי כי בניגוד למחשבה האומרת שיש לתת את
שני החלקים לשתי עמים הרי שנובע מאותם שני הברכות שיש לתת את שני החלקים לעם אחד ,
ליעקב.
בפרשת וישלח , יעקב חושש מהמפגש הצפוי עם אחיו עשיו .
יעקב שולח שליחים לעשיו שיוצא גם הוא לקראתו בליווי 400 איש .
יעקב חושש מהמפגש הטעון עם אחיו . עם דבר היוודעו של
בואו של עשיו אחיו , דבר ראשון שהוא עושה – הוא מחלק , חוצה את כל השבט שלו ,
כלומר את העם, לשניים .
לא רק שהוא חוצה את העם לשניים כי אם גם את כל הצאן ,
הבקר , הגמלים וכל אשר לו , לשניים .
המחשבה מאחורי המעשה של יעקב הייתה שאם עשיו יכה את
המחנה האחד הרי שהמחנה השני יישאר לפליטה .
הפילוג , החלוקה שיוצר יעקב בעם הינו תחילתו של מה שאני
אכנה תורת הימין והשמאל שכבר אז התאפיינו בעם . לכן , פונה יעקב לקדוש ברוך הוא
לאחר שהוא מפלג , את העם ואומר לו – במקלי עברתי את הירדן ועתה הייתי לשני מחנות
ומבקש ממנו שלא ייתן את ידו לעשיו אחיו לבוא ולהכות אם על בנים .
אם כן גם בפרשת וישלח אנו מוצאים מובן אקטואלי האומר
שאכן יש לחלק את שטח מדינת ישראל לשניים . כמו שיעקב עשה כאשר הוא נהפך לעם , הוא
חילק את כל אשר לו , לשניים , - אך לא כמו המחשבה המקובלת האומרת שיש לתת את שני
החלקים לשני העמים כי אם יש לתת את שני החלקים לעם אחד , חלק אחד ליעקב וחלק שני
לישראל .
17.5.09